המלצות קריאה לבלוגרים - למה גוטנברג צוחק ואיך למשוך קוראים
- Ten Effective Ways to Get More Blog Subscribers (מתוך Copyblogger) - הכותרת מפוצצת למדי - כי בכל זאת, מדובר על בלוג של קופירייטר. 10 דרכים מקוריות יותר ומקוריות פחות למשוך מבקרים להוסיף אותך לקורא ה-RSS שלהם.
לא ממש ממציא את אמריקה, אבל הוא יודע מה עושה. הוא שכנע מעל 6000 איש להוסיף את שלו תוך עשרה חודשים, אז אולי יש לנו מה ללמוד.
אגב, אהבתי את רעיון ה-Viral Ebooks. הצעת Ebooks ברשיון שמאפשר הפצה שלו ע“י המבקרים שלך. זה משהו שלא רואים מספיק בעברית. - גוטנברג צוחק בקברו (מתוך מארס בעקרב) - קטע ששיעשע אותי מאוד על השימוש המוגזם במילה בלוג, ומתי כבר נפסיק להשתמש בה? אי שם, עמוק בפנים, אני די מסכימה.
- כך תעברי לוורדפרס, תשיגי מיליון קוראים ותרוויחי ממון והשפעה (מתוך דברים קטנים) - האמת, שרון לא ממש מסבירה איך לעבור לוורדפרס, או איך להשיג מיליון קוראים וגם לא ממש משהו על ממון והשפעה, אבל היא כן עונה לאלה שחוששים לעזוב את ישראבלוג** כי, מאיפה יבואו המבקרים?
בצירוף מקרים מעניין אגב, שאליו שמתי לב רק עכשיו, שרון בעצם מסבירה כיצד השיגה קוראים חדשים בעצמה ויישמה חלק מהדברים שעליהם כתוב בהמלצה הראשונה בפוסט הזה. כנראה שזה עובד.
(*)אני אוספת את הלינקים המועמדים לפרסום ב“המלצות קריאה לבלוגרים“ בחשבון דלישס http://del.icio.us/wphebrew. אתם מוזמנים לשלוח המלצות (איך?) אם מצאתם משהו מעניין.
(**) אלוהים ישמור, אנשים. לפני כמה ימים החלטתי לנסות, רק לצורך הניסוי, את ישראבלוג. אני לא צוחקת איתכם, היה לי קשה להאמין שזה מה שפלטפורמת הבלוגים הפופולרית בישראל יודעת לעשות. נראה לי שב-2002 היא כבר הייתה צריכה להחשב כעתיקה במיוחד. את זה אתם פוחדים לעזוב?!
15 בנובמבר, 2006 בשעה 18:40
הו! תודה על הלינק, וגם על ההפנייה לפוסט הראשון, שהוא בהחלט מעניין, והיופי שבו הוא במידת הפשטות של המסר שלו.
מצחיק עד כמה שהדברים האלה הם כמעט ברורים מאליהם, ועם זאת, אנשים נוטים לשכוח מהם במסע אל הגביע הקדוש: הרייטינג האינטרנט, המבקרים החוזרים, ופרקי זמן שהייה העולים על 40 שניות.
אחד הדברים שהתווכחתי עליהם במשך השנה וחצי האחרונות עם הבוס האויל שלי (עד שנמאס לו והוא נפטר ממני) היה סוגיית הלידים באתר: הוא טען שנורא חשוב למקם בערך בכל דף באתר טופס לאיסוף לידים (ז“א טפסים שאנשים ישמחו להשאיר בהם את פרטיהם האישיים על מנת שיחזרו אליהם אנשי מכירות או ישלחו להם ספאם).
ולכל אורך התקופה הזו פשוט לא הבין שזה לא הטופס או המיקום שלו באתר, אלא כל ההיבטים הקטנים האחרים שהוא התעלם מהם כ“כ בשמחה, כגון, אהמ, תוכן.
העצוב היה שבשיחת הפרידה שלנו, קלטתי שהוא מעולם לא הבין ולעולם לא יבין את זה. חיי כדילברט ממין נקבה.
15 בנובמבר, 2006 בשעה 18:45
אני ממש מבינה למה את מתכוונת. כשלא מבינים באמת איך זה עובד, אפשר לעשות טעויות נוראיות. איך הצלחת להתמודד עם זה?
15 בנובמבר, 2006 בשעה 19:43
תודה על המלצתך על רשימתי ”גוטנברג צוחק בקברו“. עוד רשימה שלי בנושא תרבות האינטרנט - אולי תהני גם ממנה:
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=2428961
15 בנובמבר, 2006 בשעה 22:49
איכפת לך לפרט לגבי הסעיף האחרון? אל תחששי להתבטא בחריפות, האתר כבר לא שלי.
15 בנובמבר, 2006 בשעה 22:50
השעה עכשיו 21:50.
16 בנובמבר, 2006 בשעה 10:56
איך הצלחתי להתמודד עם זה? לא התמודדתי. היו צעקות לפעמים. בסוף אני והחצי השני של הצוות די החלטנו שהדרך הכי טובה היא פשוט להתעלם מאחוז ניכר מהשטויות האלה ולעבוד לפי סדר העדיפויות של הגולשים באתר והארגון כמכלול ורק אחרי זה לפי מידת ההיסטריה שלו. (יש לי המון אנקדוטות משעשעות שכאן זה לא המקום לספרן).
מצד שני, סופו של הסיפור ידוע מראש - האיש חיפש אדם שלישי לצוות, מצא שלישי ועוד אחת, אז החליט להיפטר מהטראבלמייקרית הזאת (יש כמה המשכים פחות ידועים שגם הם לא יפורטו כאן, אבל נסתפק בציון העובדה שאני נורא נהנית מהצפייה בתאונות דרכים)
20 בנובמבר, 2006 בשעה 23:08
[…] המלצות קריאה לבלוגרים - למה גוטנברג צוחק ואיך למשוך קוראים - עוד אוסף לינקים באדיבותה של שרית, הפעם תוך כדי התמקדות באיך למשוך קוראים. […]